1בסדר טהרות שנינו כל הבתים מיטמאין בנגעים אלא של גוים ופירושו חוץ משל גוים וכמו שדרשו אחוזתכם מיטמאה בנגעים ואין בתי גוים מיטמאין בנגעים ולמדת שלשון אלא חוץ הוא על הדרך שביארנו במשנה ולענין ביאור מיהא שמא תאמר והלא ברוב מקומות מצינו אלא במקום אם לא שהוא כעל מנת ולא במקום חוץ פירשו גדולי המפרשים שמלת אלא מורכבת היא וברוב מקומות היא כמו אם לא והוא כעל מנת אלא שאיפשר לפרשו כלשון חוץ כמו אך לא ושאל עכשו אם נמצא בשום מקום אלא במקום חוץ שאם אתה מוצאו כן בשום מקום אף זה שבכאן יש לפרשו כן ומשני תנא בדבוריה דבכולה מסכתא אשגר לישניה בעל מנת והכא נקטה בלשון אלא וכן פירשו במה שאמרו ועוד בתי גוים מי מיטמאי כלומר שמא אתה מפרש אף זו של נגעים בלשון על מנת ר"ל אם לא ואתה מפרש כל הבתים מיטמאין בנגעים על הסדר האמור בתורה אלא של גוים כלומר אלא אם כן נראו ברשות הגוים תחלה וענין זה מתבאר בלוקח שאם לקח בית המנוגע מישראל אם היה מוסגר יחשב הסגרו כפי ימים שעברו לו בהסגר ואם היה בימי חלוץ עושה לו חלוצו כלומר שלא נשתנה דינו מפני מקחו של זה אם לא נראה הנגע ברשות גוי ר"ל שאם לקחו מן הגוי ונראה הנגע ברשות גוי והתחיל בו הגוי בדיני הנוגעים על פי כהן נשתנה דינו ברשות ישראל ויראה בתחלת ראייה ובדרך זה אתה רוצה לפרשו בלשון על מנת אינו כן שאם כן יש לך לומר שבתי גוים מיטמאין בנגעים מאחר שפירשת שהכהן הביאו לידי הסגר ושאר דיני הנגעים ואטו בתי גוים מי מיטמאי ושמא תאמר והלא משנה שלמה שנינו הלוקח בתים מן הע"א יראו בתחלה ואם כדברינו פשיטא שהרי עד כאן מי הסגירו ולא היה בו דין טומאה כלל פירוש הענין כך הוא יראו כאלו נולדו תחלה ברשות ישראל ולא תאמר כיון שנולדה ברשות הגוי שאינו ראוי ליטמא לא יטמא עוד בנגע זה קמ"ל:
